באמת בורכנו.
אני גרה בתוך טבע מרשים, עוצמתי ויפה
נוף בראשית.
ואני לא פחות מנפעמת לצאת החוצה.
אני נפעמת מעצם החיבור לטבע הענק שמסביבי.
חיבור פשוט ליצירת פאר.
חשבתי על כמה סיפור יכול להשפיע על החוויה שלי את המקום.
למשל, אם היו אומרים לי, משה רבינו הלך פה באותו נתיב שאת הולכת-
האם החוויה שלי הייתה מקבלת נופך שונה?
לי ברור שכן, החוויה הייתה לובשת ארשת "של נעליך מעל רגליך"
ואם המקום היה קשור לזיכרון אישי משמעותי?
אם הזיכרון היה טוב- הללויה, איזה מקום חלומי
אם הזיכרון היה רע- הס מלהזכיר,
או אם אני לא אוהבת את המדבר, האם אראה את היופי?
כלומר, הסיפור שאנו מספרים לעצמנו
מוביל לחוויה שאנו חווים.
פתאום גבעה היא לא רק גבעה
ודרך יכולה להיות טובה או רעה.
אז אם סיפור קובע לנו את טיב החוויה,
מה את בוחרת לספר לעצמך?
留言