top of page
חיפוש

נעלם מן העין

תמונת הסופר/ת: אורלי בן נתןאורלי בן נתן

יש לי בעיה עם חגורת הכתפיים.

מילדות אמי מיישרת לי את הכתפיים ואומרת לי להתיישר, וכשאני במודעות אני מתיישרת.

לאחרונה גיליתי שגם מנח הראש שלי לא נכון, הוא נוטה קדימה.

שנים הלכתי כך, ללא ידיעה.

כמה פעמים קרה לכם, שפתאום גיליתם משהו שאתם עושים שנים ובכלל לא ידעתם?

שנים הלכתי כך, מנח ראש לא נכון. זה יצר השלכה על הגוף. רגישות בצוואר.


למה לא אמרו לי?


האמת, שלא נעים לשמוע דברים על עצמינו,

שמאירים את הצדדים הפחות טובים שלנו,

אבל כמה דברים אנחנו מפסידים כאשר אנחנו דוחים את הדברים מעל עצמנו?

כל עוד אנחנו לא מודעים, אנחנו לא יכולים לבחור אם לתקן.


אין אדם רואה את הדבשת של עצמו.


אז מה אפשר לעשות?

תארו לכם שתראו את מי ש"מבקר" כמי שמבאר.

אילו תובנות מדהימות נוכל לקחת לשיפור החיים שלנו?

ומי שאמיץ דיו, יכול ללכת צעד נוסף.

לפי המלצתו של יוסי קדמי, המורה שלי ל-nlp, כדאי ללכת עם ברומטר.

ברומטר וירטואלי בו 100 זה הטוב ביותר ו-0 זה הגרוע ביותר.

ללכת עם ברומטר ולשאול את הסביבה שלנו איך היא תופסת אותנו.

למשל: ללכת לבן זוג ולשאול אותו אם 100 אני קשובה באופן מלא ו-0 זו הקיצוניות השנייה.

איפה אתה ממקם אותי על הסקלה?

ולזכור לקחת את המבקר כמבאר.


משוב- מתנה שניתנת ומתקבלת באהבה.

אז קדימה, תמשבו את עצמכם.


 
 
 

Yorumlar


bottom of page