חיפוש
  • אורלי בן נתן

שחור, לבן ומה שביניהם


מכירים את עולם השחור לבן?

העולם המתעתע הזה, שיש בו טוב או רע, שחור או לבן, צדק או עוולה.

השבוע היו לי שני מקרים שראיתי שחור בעיניים וזה ישר הקפיץ לי את אוטמט ה"אנטי" וה"חוסר צדק".

מקרה אחד פרטי והשני ציבורי.


בפרטי, היינו בסופ"ש בחאן עין גדי (מקום מומלץ לכל הדעות), ושם לכל 2 חושות יש מקרר משותף.

ברגע שהגענו לחאן ניגשתי למקרר לפרוק את האוכל.

במקרר היו 5 מדפים. מתוכם 4 היו מלאים עם האוכל של החושה הסמוכה.

הרגשתי בפנים את הרגשת ה"חוסר צדק" עולה,

אך היה קל לנטרל אותה, כל האוכל שלנו נכנס למדף אחד.

למחרת ניגשתי למקרר להוציא את האוכל,

ו.... לא היה אוכל.

המדף היה ריק.

הכעס, השחור בעיניים התחילו לעלות,

ישר סיפרתי לעצמי את הסיפור על החוצפה שלהם -

הרי ראיתי את זה מהתחלה.

ניגשתי אליהם לחושה,

אמרתי להם, שהגבינות שלנו נעלמו מהמקרר.

הם היו נבוכים, הם לא ידעו, התנצלו והסבירו שהיה שם בלבול

והשחור, שרצה לתפוס אצלי מקום ולהשתלט- התפוגג

התפוגג, כי הצלחתי לתקשר, במקום סתם לנחש.


המקרה השני הציבורי קשור לאילת.

אילת הפכה להיות "אי ירוק" השבוע, וכל מי שמחוץ לאילת נדרש להציג בדיקת קורונה שלילית על מנת להיכנס לעיר.

אנחנו שגרים בישובים הלוויינים, שעובדים, קונים, מבלים, שולחים את הילדים לחוגים ולבתי ספר באילת

נדרשים לעבור את הבדיקה הלא נעימה הזו פעם בשבוע,

נדרשים לעמוד בתורים לבדיקה, לחכות לתוצאות ועל פניו מופלים לרעה מתושבי אילת עצמה.

התגובה הראשונית שלי הייתה מעולם השחור או לבן. ראיתי שחור, האוטומט תפס מקום, ראיתי את החוסר צדק,

והמירמור איים לעלות.

והשיח ברשתות החברתיות היה גם הוא כזה, הרבה שחור, הרבה חוסר צדק.


עצרתי

ראיתי שאני בדפוס ה"שחור או לבן".

התבוננתי-

שדה הראייה שלי התרחב,

הלבן היה החזרת אילת, מוכת האבטלה, למעגל העבודה.

החזרת ערוץ החיים לעיר התיירותית, בלי שאנחנו (תושבי חבל אילות) ניפגע.


השחור היה כל התאור הקודם.


וביניהם היו הרבה גווני אפור,


ובאפור יש סדרי עדיפויות ומן הסתם גם מחירים שצריכים לשלם.


באפור הייתה הבנה, שאין פתרון שיענה על דרישות כולם,

אך יש חשוב ודחוף יותר ובו צריך לטפל.


באפור הייתה הבנה, שיש נקודה שבה צריך לחתוך,

ומי שבתוך הנקודה, אשריהו,

ומי שמחוץ לנקודה, זה לא נגדו, אלא בעד פתרון המצב.


באפור הייתה הערכה לכל מי שמנסה לשפר את המצב (בניגוד לשחור בו מאמצי האחרים לא מוערכים),

ובכללם, לראש המועצה וצוותו, שהצליחו להעלות את גיל הנבדקים למעל 11.


באפור היה בעיקר רצון לראות ולהבין את כל התמונה על כל גווניה.



כמה טוב שאפשר להרחיב את נקודת המבט






2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול